רש"י על שמואל א ט״ז

1 בֵּית הַלַּחְמִי. בְּבֵית לֶחֶם, וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל דָּבָר שֶׁשְּׁמוֹ בִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת, כְּמוֹ: בֵּית לֶחֶם, בֵּית שֶׁמֶשׁ, בֵּית אֵל, קִרְיַת אַרְבַּע, אִם בָּא לְהָטִיל בּוֹ הֵ״א, מֵטִיל בֵּין שְׁתֵּי הַתֵּיבוֹת, כְּגוֹן: קִרְיַת הָאַרְבַּע, בֵּית הָאֵלִי, בֵּית הַלַּחְמִי:

2 וַיֶּחֶרְדוּ. מִהֲרוּ לָצֵאת לִקְרָאתוֹ:

3 וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד ה׳ מְשִׁיחוֹ. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, אַךְ אֱמֶת הוּא זֶה:

4 אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ. אֶל יוֹפִי תָּאֳרוֹ:

5 כִּי מְאַסְתִּיהוּ. לְפִי שֶׁכַּעְסָן הוּא, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א יז:כח: ״וַיִּחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד״:

6 כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָאתָ לְעַצְמְךָ רוֹאֶה, שֶׁאָמַרְתָּ לְשָׁאוּל שמואל א ט:יט: ״אָנֹכִי הָרוֹאֶה״, כָּאן אֲנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵינְךָ רוֹאֶה:

7 וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שַׁמָּה. הוּא שַׁמְעָא:

8 שָׁאַר הַקָּטָן. נִשְׁאַר הַקָּטָן:

9 לֹא נָסֹב. לֹא נֵשֵׁב לֶאֱכוֹל, כָּל מוֹשַׁב סְעוּדָה קְרוּיָה הֲסִבָּה:

10 וַתִּצְלַח רוּחַ ה׳. רוּחַ גְּבוּרָה:

11 עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ. הִנֵּה עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ מִצְוֹתֶיךָ:

12 אֶחָד מֵהַנְּעָרִים. מְיֻחָד שֶׁבָּהֶם, דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי:

13 יוֹדֵעַ נַגֵּן. כָּל עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן לְהַכְנִיס עַיִן רָעָה שֶׁל שָׁאוּל בְּדָוִד, שֶׁיִּתְקַנֵּא בּוֹ: